פרשת השבוע: פנחס תשע"ז

בס"ד

למה נחרב בית המקדש בחופש בגדול?

כידוע מי"ז בתמוז שחל השבוע שבו הובקעה חומת ירושלים עד חורבן בית המקדש בתשעה באב אנו נוהגים מנהגי אבלות בהדרגה ומה לעשות שתקופה זו בשנה חלה בחופש הגדול?! 'לא מתאים, דווקא בימי החופש הגדול אלוקים החריב את בית המקדש? מילא בעונת החורף שאין ים ובריכה ואין טיולים ואטרקציות', כך בני הקטן היה שואלני.

 

אדם המבין את חסרון בית המקדש אינו יכול לשאול שאלה כזו, אדם שחווה, ל"ע, חוויית אבדן ושכול לא ישאל למה דווקא כעת, כי בכל זמן לא מתאים האבדון והשכול אך מכיוון שאנו לא ממש מרגישים חסרון שאין לנו בית מקדש, אנו לא מרגישים חסרון של מציאות חיים שלמה, צדק ויושר, חסד ורחמים, בטחון ואמונה שלמה ועבודת ה' חווייתית אדירה במפגש עם משרתי ה' בבית המקדש לכן קשים ומעיקים עלינו מנהגי האבלות בימים אלו: מניעת שמיעת מוזיקה, לא קונים בגדים חדשים, מצמצמים באירועים ובהדרגה הלכות בין המצרים נהיות יותר חמורות, מהתקופה של י"ז בתמוז עד ר"ח אב, מר"ח אב עד שבוע שחל בו תשעב באב ועד לשיא האבלות שהוא ביום ט' באב עצמו.

 

נכון אנו לא חווינו את הרגשת החיים כאשר יש בית מקדש, לא שמענו סיפורים ממקור ראשון אך דווקא זכרון ירושלים בחיינו יוצרים בנו געגועים אל הנצח לא נודע ובמיוחד כאשר אנו מתבוננים בתנ"ך ובחז"ל בצורך הבסיסי שלנו בבית המקדש אנו רוצים ושואפים לבניינו.
מציאות חיים משבמרכז עומד בית מקדש היא מציאות חיים שלמה ומקיפה של טוב וחסד, מפגש רוחני יום יומי, מציאות לאומית שלמה וצדק חברתי אמיתי, אם נרצה ונשאף למציאות חיים כזו, בית מקדש יבנה במהרה בימינו אמן.

בברכת שבת שלום, 

הרב גבי קדוש,

רב גרעין אורות הקריה

לוח אירועים
לכל האירועים